ספקי סליקה: המדריך המלא, מא' ועד ת', לדבר המוזר הזה שנקרא קבלת תשלום באינטרנט

הגיע השלב הגדול שבו נדרשת למצוא ספק סליקה לאתר האינטרנט שלך. ברכותיי.

ברכותיי על התחלת הדרך בעולם המכירות האינטרנטי, ברכותיי על הגדילה העסקית. המאמר הזה אינו מוטה לאף אחד מהספקים, אינו מציג את אף אחד מהספקים, ומטרתו אחת: להציג את השירות הזה מא' ועד ת', כי יש בו משהו קצת לא ברור. למה צריך ספק נפרד אם יש חברת אשראי, ומה הספק הזה בעצם עושה, ובמה ספק אחד נבדל מהספק האחר.

המאמר הזה מתחיל מהבסיס של הבסיס, ומספק תשובות בסיסיות לגבי מי הוא ספק טוב לך, ומי לא.

התשובות הקצרות, למי שאין כוח לקרוא את הכל:

  • אשראי זו הלוואה. הלוואות מאפשרות לך לקנות דברים שאתה לא יכול לשלם עליהם, בתמורה לחוב.

מה זה אשראי בכלל, לעזאזל

כמעט כל האנשים בעולם, לפחות הבוגרים שבהם, מנהלים מסחר. אנחנו מחליפים ערך: הולכים לעבודה, מעניקים ערך למנהלים שלנו, מקבלים משכורת ומבזבזים אותה אצל מעסיקים של אנשים אחרים. זה יכול להיות על ביגוד, תחבורה, מזון, תקשורת, הנאה, מידע, השכלה – כמעט הכל נכנס לתוך התחום של מסחר ורוב היום אנחנו עוסקים בזה. המסחר הזה בנוי משני גורמים עיקריים: הוצאות, והכנסות. ההוצאות זה הכסף שאנחנו מחליפים בתמורה לערך, ההכנסות זה הכסף שמחליפים איתנו בתמורה לערך שנמצא אצלנו.

לפעמים, אנחנו רוצים ערך שהוא גדול יותר ממה שאנחנו מסוגלים לספק. כלומר: ההוצאות שלנו גדלות על ההכנסות שלנו. כן, יש אנשים כאלו בעולם. לא, אני לא מדבר עליך. אנשים אחרים.

האנשים האלו צריכים דברים שבזמן הרכישה אין להם איך לשלם עליהם. מה שהם עושים זה לפנות למישהו אחר שמוכן לשלם בעבורם על המוצר שהם מעוניינים לרכוש, ולבקש ממנו שירשום אצלם חוב. זה מה שנקרא חברת אשראי: זו חברה עם בנק ענק של מזומנים, שמטרתו להיות מולווה לטווח-קצר בתמורה לתשלום סמלי. מי שמשלם זה בדרך כלל האדם שמציע את הערך (המוכר) שמעוניין שהלקוחות שלו יוכלו לקנות אצלו מוצרים בלי קשר למצב חשבון הבנק שלהם או המרחק מהכספומט הקרוב.

יש כאלו שיטענו שזה טוב להשתמש באשראי, יש כאלו שיטענו שזה לא, אבל בגדול כל הסיפור הזה עובד על אמון. אם אני אבוא לבעל עסק מסויים ואבטיח לו שאשלם לו בשבוע הבא על המוצר שהוא ייתן לי היום, רוב הסיכויים שהוא לא יסכים. לבעל עסק נורמטיבי אין באמת כוח לבנות איתי מערכת יחסים שבנויה על חובות. לחברת האשראי יש מספיק כסף וכלים להחזיק מערכת כזאת של גביית חובות שמאפשרת לה לתת כסף לכל המדינה. בין אם זה מועיל לפרט שמשתמש באשראי ובין אם לא, העובדה שההון הזה קיים מאפשר לכל המערכות לגדול: היקף המסחר הכולל גדל, אנשים פחות תלויים בארנק שבכיס שלהם ובכמה כסף יש בתוכו, ובסך הכל כולם נהנים מזה. חוץ ממי שהופך להיות חייב לחברות האשראי, אבל זה סיפור אחר.

ההסבר הזה קצת מפשט את המערכת, והדיסקליימר של הפסקה הזו הוא הכרחי: חברת האשראי לא מגיעה בעצמה לעסקים ומקימה את שירות הסליקה עצמו, לפחות ברוב העולם. בישראל זה קצת שונה, ויש מחלקות בבנקים שכן עושות את זה, אבל בגדול חברות אשראי הן פשוט מאגר ענק של מזומנים. לחברות האלו יש נותני שירות, שהם מתווכים בין חברת האשראי לבין בעל העסק שמעניק את האפשרות לשלם לו באשראי. חברות ענק כאלו מתקדמות לאט, בעיקר בגלל רגולציה (הגבלות מהמדינה ומגופים כלכליים שונים). רגולציה הגיונית לגמרי, אגב, שהרי אם בנק המזומנים הזה יתבזבז על שטויות או גחמות של אנשים עם חזון – כל מערכת הכלכלה העולמית יכולה להתרסק. זו גם בעצם הסיבה שצריך ספק סליקה.

עולם ללא מגבלות: המסחר האלקטרוני משתלט על העולם

חברות האשראי המציאו חתיכות פלסטיק קטנות, שעליהן מודפס פס מגנטי המכיל אישור תשלום. חברות הטכנולוגיה שאחראיות על ההטמעה המציאו קופות משוכללות, שמאפשרות מעבר לאחסון שטרות מזומנים גם סריקה של הפס המגנטי הזה ותקשורת של כל העסקאות דרך הטלפון. והכל עבד סבבה, ככה במשך כמה שנים, עד שנכנס כלי חדש ומדהים שמאפשר תקשורת ללא גבולות: האינטרנט.

הרעיון שמאחורי המסחר האלקטרוני מאוד לא-הגיוני בבסיסו, בלי חברות אשראי. בעולם תלוי במזומנים אתה אומר: שלח אליי מזומן, אני אשלח אליך מוצר. יש כאן מערכת אמון הדדית: כי, אם לא תשלח אליי מוצר? ואם זה יהיה הפוך, ואני אשלח מוצר ולא תשלח אליי כסף?

אין באמת מציאות לנהל מערכת מסחר מרחוק (לא רק אלקטרונית – כל מערכת מסחר מרחוק) ללא אשראי, ובכך, חברות האשראי מצאו לעצמן את התועלת האמיתית שלהן: לא רק שלא צריך כסף כדי לקנות, לא צריך להיות במקום מסוים כדי לקנות. לא צריך לנהל תקשורת עם מוכר. כל האמון עובר דרך חברת האשראי.

זה פשוט התלבש בדיוק על האינטרנט.

האינטרנט יצר מערכות אמון שהן לא תלויות בבן אדם. זה לא הבן אדם מערוץ הקניות שמדבר איתך בטלפון, זו אמזון בפני עצמה. זו איביי. עסקאות יכולות להישלח אליך מסין, על ידי משווק מישראל שיושב כרגע בבית קפה באוסטרליה ומשוחח עם ספק תנועה גרמני. הכל הפך קצר יותר: שרשראות האספקה, עולם כוח האדם, כל המרחקים בין כל האנשים התקצרו משמעותית לתוך כפר גלובלי אחד קטן. ולאדם עצמו, ולמערכת היחסים הקודמת שלי איתו, יש הרבה פחות משמעות בעולם של האינטרנט. האינטרנט פתח אפשרויות תרגום, שיפר את היעילות של חברות ואנשים פרטיים, העלה לכותרות דברים שבעבר לא היה שום מושג שידברו עליהם והוריד את הכוח ממי שאוחז בכותרות – למי שמשתף ומגיב.

מבחינת עולם המסחר, היקף הערך שעובר ממקום למקום גדל משמעותית. עסקאות בינלאומיות הפכו ליותר שגרתיות, יחסי עובד-מעביד בין לאומיים הפכו יותר שגרתיים, ובאופן כללי כמות המסחר גדלה בצורה משמעותית. האפשרות של אדם פשוט להעניק ערך לאדם אחר גדלה – יש לנו גישה לספק סיטונאי של כל דבר, ויש לנו גישה לקהל קונים של כל דבר – במרחק כמה לחיצות כפתור מאיתנו.

ואת זה מאפשרות חברות האשראי. הן בעצם אומרות ליצרן הסיני, "סמוך עליי שאביא לך את הכסף." והן עומדות בהסכם שלהם, ומאפשרות קיום מסחר בכל העולם.

חתיכות הפלסטיק הקטנות, שהיו משמשות אותנו להזדהות בזמן יחסי מסחר פיזיים, הפכו פחות-או-יותר חסרות שימוש. מנגד, מספר של 16 ספרות הפך להיות אמצעי הזיהוי שלנו – וכלי מסוכן שמושך את עיני כל השודדים המודרניים. השינוי שנגרם בגלל האשראי, שינה גם את מערכת האשראי. היא חייבה אותה להעמיד ביטוחים מיוחדים למצבים של הכחשת עסקה והונאות. היא חייבה אותה להעמיד תקנים מחמירים ומערכות הצפנה. ויותר מהכל, היא חייבה אותה להעמיד שורה נפרדת של ספקים עם יכולות בקרה וזיהוי שונות ממה שהיה נהוג: לא עוד קופות רושמות וצליל חיוג חורק.

ספקי סליקה: מה הם עושים ואיך מבדילים ביניהם

שירות סליקה הוא בעצם שירות של העברת מידע אשראי לשרת גדול של חברת האשראי (מה שמכונה שב"א – שירותי בנק אוטומטיים). ספק הסליקה הוא חברה פרטית שמספקת את השירות הזה לבעלי עסקים, במגוון צורות:

סליקה טלפונית

סליקה טלפונית היא סליקה שמבוצעת בשיחה למספר מרכזיה שמוגדר מראש. במהלך השיחה, הקונה מקליד את פרטי הרכישה שלו שמועברים באופן מאובטח לשרת שב"א. אין מה להתבלבל במקרה הזה בין שירות סליקה במענה אוטומטי בטלפון לשירות תשלום בשיחה – שירות שבו הלקוח משלם דרך חשבון הטלפון שלו, בכלל בלי להזין פרטי אשראי.

סליקה אינטרנטית

סליקה בעמוד תשלום או בחיבור של תוסף לעשרות מערכות שונות לבניית אתרים. המשותף לכולן הוא שהלקוח תמיד מקבל שדות להזנת שם ופרטי כרטיס אשראי, ומקבל עמוד אישור או הודעה שמודיעה על שגיאה. בין הטופס הפשוט לעמוד ההודעה או האישור, פועלת מערכת ששולחת את מידע האשראי בהצפנה לשרת של שב"א, לאחר ביצוע של כמה פעולות וידוא ואישור עסקה. חברת הסליקה מעמידה מצדה את השרת הטכנולוגי, מוודאת עמידה בתקני ההצפנה ודואגת לתמיכה ושירותים נוספים.

סליקה במסוף פיזי – POS

נכון שמגיעים לחנות מעבירים כרטיס אשראי? בעצם, מה שקורה מאחורי הקלעים של העברת כרטיס האשראי, הוא תקשורת טלפונית עם השרת של שב"א שמאשר או לא מאשר את העסקה. חברת הסליקה מעמידה מצדה את התקשורת הטלפונית, מוודאת עמידה בתקני ההצפנה, מוכרת או משכירה את המכשור הפיזי שדרוש לסליקה כזאת ודואגת לתמיכה ושירותים נוספים.

כמה עולה ספק סליקה

העלות של ספק הסליקה מורכבת ממספר עלויות, הנבדלות זו מזו בכמה מרכיבים:

עלות הקמה של מסוף סליקה

מדובר בעלות חד-פעמית, שלרוב עולה כמה מאות שקלים, וכוללת את ההתקנה והרישום של המסוף בשרתי החברה. לעתים קרובות, כדי לבצע את ההקמה נדרשת פגישה עם אחד מנציגי החברה שמגיע לעסק ומאשר שאכן מדובר בעסק לגיטימי ותקני.

עלות סליקה חודשית קבועה

מדובר בעלות חודשית קבועה בעבור השירותים הטכנולוגיים שהספק מעמיד. יש ספקים שלא גובים עלות זו, ויש כאלו שגובים רק עלות קבועה – ללא עלות משתנה.

עלות סליקה משתנה – פר עסקה

מדובר בעלות משתנה, המשולמת בשוטף לספק הסליקה. בדרך כלל העלות הזו כוללת אחוזים מסוימים מסך העסקה. האחוזים יכולים להשתנות – החל מ5% לעסקה ועד 0.7% לעסקה – הכי נמוך שאני ראיתי.

מסלולי התשלום אצל ספקי סליקה

מאוד קל לבחור מסלול תשלום אצל ספק סליקה. לרוב, ההמלצה שלי היא להתחיל להתגלגל עם העסק ולא לעשות מיקוח והתאמה לעלויות שמשולמות על הסליקה. ברגע שהעסק כבר מתייצב מבחינה תזרימית מאוד קל לזהות מסלול תשלום מועדף בשבילו. הנה כמה דוגמאות:

עסק עם מחיר מוצר נמוך

עסק חדש שמוצריו עולים פחות מ-100 ש"ח, לדוגמא, תמיד ירצה לסלוק בעלות משתנה, באחוזים מכל עסקה. כך הוא יכול לעסוק בשיווק, ולשלם רק בעבור שימוש בשירותי הסליקה – ללא עלות קבועה שמכבידה על התזרים שלו, שבדרך כלל גם ככה קטן.

עסק גדול עם היקף סליקה גדול

עסק כזה יעדיף לשלם תשלום קבוע בעבור סליקת אשראי, כשבדרך כלל חבילות כאלו עולות בסדרי גודל של מאות שקלים בחודש. כך הוא יכול להעלות היקפי מכירות ולהקטין את האחוז של התשלום שמוקדש לסליקה בכל מכירה.

איך בוחרים ספק סליקה?

  1. עושים רשימה של כל התכונות הטכנולוגיות שחשובות לנו, לפי התוכנית העסקית, כדי לקבל תשלומים מאשראי.
    אם מדובר בחנות פיזית – אנחנו נרצה יכולות מסוימות במסוף הסליקה, מבחר כרטיסים שהמסוף יכול לקבל, מהירות תקשורת וכד'. אם מדובר בחנות דיגיטלית – נרצה חיבור אוטומטי למערכת החשבונות שלנו, עמוד תשלום פנימי או חיצוני, יכולת מדידה והשפעה של התנהגות הלקוח בתוך עמוד הסליקה וכד'.
  2. יוצרים קשר עם הספקים השונים ומוודאים שיש להם את היכולות האלו.
  3. מבקשים הצעת מחיר לפי העלויות המתוארות בפסקאות הקודמות.
  4. בוחרים בספק הזול ביותר ומתקינים את עמוד הסליקה.
  5. מקימים מוצר נסיוני בעלות של 10 אג', ומבצעים סליקת נסיון עם האשראי העסקי כדי לוודא שהמערכת עובדת כשורה.
  6. כעבור שנה, מבצעים סקר עלויות נוסף.
    מדובר בתחום שמתפתח משנה לשנה בקצב הולך וגדל, ולאחר שנה הניסיון והבהירות לגבי הפעילות העסקית בוודאי יאפשרו קבלת החלטות חכמה יותר.

לסיכום

  • ספקי סליקה הם גורם מקשר בין חברת האשראי לאתר שלך. הם מספקים שירות שחברת האשראי עצמה בדרך כלל לא מספקת – סליקה – כלומר, ביצוע תשלום בכרטיס אשראי.
  • הספקים נבדלים זה מזה במבנה העלויות שלהם, במסלולי התשלום ובשירותים שהם נותנים.
  • בחירת ספק מתחילה בהתאמה שלו לצרכי העסק, ואחר כך בעלויות שלו.

כתוב/כתבי תגובה